פוסט 34

 Kama – Kama 2012

 היה זה לפני שנתיים בערך שראיתי את קמה ורדי מופיעה לראשונה, באירוע שירה, אתנחתא מוזיקלית בין המשוררים. מהרגע הראשון שמנחה האירוע הציג אותה, התאהבתי ומאז אני עוקב, יותר נכון מחכה ומחכה ומחכה, זמן ההמתנה הזה דומה לזמן הזה שאנחנו מקדימים לראיון עבודה או לדייט ראשון, עשרות ענני ציפיות נוצרים מעליך, קצת אופפים אותך, אבל איפשהו גם מגנים עליך. ההמתנה הייתה שווה, הו כמה שהיא הייתה שווה, כי האלבום עולה על כל הציפיות שפיתחתי. אז כבר ידעתי שאיכשהו אראיין אותה, למרות שהבלוג הזה לא היה קיים, הייתי בטח ממציא איזה בלוג בשתי שניות ומראיין אותה.

כוחו של אלבום מופלא זה נמצא ביכולת שלו ליצור אצל המאזין מעין תודעה חדשה, במוזיקה הנכונה אנחנו יכולים כמו לשוחח עם עצמינו מחדש, מרעננים ומחדדים את האינטואיציות הרגשיות שלנו, חולשתו לעומת זאת באורך שלו, השירים מאד קצרים ואין מרחב להשתקע בו, התחושה מעט דומה למישהו שבורח ממך, אך זאת גם הסיבה שאני יכול להקשיב לו שוב ושוב.

קיימים שלושה סוגים של מסעות; מסע לעבר מטרה, מסע שהוא בריחה ומסע שהוא התכנסות פנימה וחקירה. קמה ורדי יוצרת את שלושת סוגי המסעות הללו אם בטקסטים ואם במהלכי הגיטרה ואפילו משהו במנעד הקולי, משהו שאני לא יכול להסביר יכול לגרום לי לצאת למסע. כל שיר הוא מסע אחר; אתה עובר תהליך, מסתתר או שמא בודק את עצמך. אולי זה כל כך הרבה באלבום אחד, יוצר עומס רגשי, אבל אל דאגה, קמה מגישה אותו כקסם וברכות.

אז לראיון 

מי זו אלייזה?

"קשה להגיד. אלייזה היא שילוב של כמה דמויות שנכחו בחיים שלי. והיא גם מומצאת באותו הזמן. היא דמות חסרת פנים באיזשהו מקום היא שם בשבילי בתקופות שאין לי מישהו אחר לכתוב לו שירי אהבה. היא נושאת הכתר האידיאלית. או העול. משהו בסגנון. יש לה הרבה שמות."

השירים שלך מושפעים מפריק פולק תת ז'אנר שפרץ בתחילת העשור הקודם, עם אמנים כמו קימיה דאוסון ודבדנרה בנהארט, עד כמה הם משפיעים עלייך, מי כן משפיעים עלייך?

"אם להגיד את האמת, את רוב האמנים בז'אנר הזה הכרתי אחרי שאמרו לי שאני צריכה לשמוע אותם כי נשמע שאני מושפעת מהם. למעשה אני הרבה יותר מושפעת מאמנים כמו תום וייטס, סיד בארט, הפואוגס, בילי הולידיי. ועוד כמה. מישהי שאני כן מושפעת ממנה מז'אנר הפריק פולק היא ג'ואנה ניוסום, שאותה אני מאוד אוהבת. למעשה האלבום החדש נכתב במידה רבה בהשראת YS שלה."

המשורר אבות ישורון אמר "שאדם הולך על הזיכרונות שלו, זה הנעליים שלו" ובשירים שלך יש לא מעט אלמנטים של מסע וזיכרון, את שרה ממקום של געגוע למצב התודעתי של נודדת או ממקום מפוקח ומקום של מנוחה?

"קודם כל אני לא מרגישה כאילו אני מסתכלת אחורה על המסע, אני מרגישה כאילו הוא עדיין בעיצומו. מצד שני אני כן נוטה להתגעגע, וגם לעשות אידיאליזציה מסוימת לעבר. וזה גם נכון שיש אלמנט מפוקח בשירים שלי, אבל לדעתי באיזשהו מקום זו התפקחות מזויפת, שבאה, אולי, להסתיר רגשנות גדולה מדי ונטייה להיסחפות."

בטקסטים שלך אני מזהה מחשבה פואטית מסוימת מעבר למוזיקליות של המילים בתוך השורות, מה תהליך העבודה שלך, כתיבה ואז הלחנה או להפך?

"הכתיבה וההלחנה לא מופרדים אצלי, זה לגמרי בא ביחד. באופן טבעי יש מחשבה מעבר למוזיקליות ולקצב המילים. אבל זה דבר קצת אחר משירה. אני כותבת גם שירה ואף עם לא הצלחתי להלחין אותה. פזמונים הם שירה מדוברת, שירה שיש לה כנפיים חזקות יותר ובאופן טבעי היא צריכה להתאמץ פחות. יותר קל לכתוב שירים. וגם יותר קשה. צריך להיות מוכנים להתמודד אם חוסר הדיוק שהרבה פעמים המוזיקה כופה על המילים. ומצד שני היא גם באמת נותנת הרבה."

הפולק הוא ז'אנר עירום ובאלבום היו שירים שקיבלו עיבודים ונוספו להם כלים ואפילו קולות רקע, מה היו השיקולים בעיבודים

"תראה, מבחינתי ההגדרה של המוזיקה שלי כפולק היא ברירת מחדל. אני אוהבת את השירים כמו שהם, ערומים, אבל אני עוד יותר אוהבת אותם לבושים יפה. השיקול היחיד בעיבודים היה שהם ישמעו טוב ושאני ואודי נאהב את מה שיצא. אני אוהבת הפקות עם הרבה כלים וקולות רקע וכל הבלאגן, זה משמח אותי לשמוע את השירים שלי ככה. למעשה הלהקה החדשה שאני עובדת איתה היא מאוד כזאת, אנחנו שישה אנשים וכולם שרים ומנגנים ועושים מלא רעש. זה כיף."

את נותנת כבוד רב ומשקל לדרך בה מוצגים השירים שלך, את מופיעה במקומות נגיד אזוטריים, את משקיעה בלבוש שלך, מעניקה להופעת השירים שלך מהאישיות החוקרת שלך, האם זה חלק מהשיר, מהמחשבות עליו?

"זה מצחיק. אני לא יודעת, זו לא החלטה שקולה, להיות בצד האזוטרי של הדברים. אני פשוט מופיעה במקומות שאני אוהבת ללכת אליהם ובאירועים של אנשים שאני אוהבת להיות בחברתם. בדרך הזו אני מניחה שזה חלק מהשיר, כן. אני מתלבשת בדיוק באותה צורה בבגדים שאני אוהבת להיות בתוכם. קשה לי להגיד שאני מתכננת את החבילה השלמה. אני פשוט עושה מה שנראה לי נכון באותו הרגע ומקווה לטוב. לפעמים זה נופל למקום הנכון ולפעמים לא."

kama2

קראתי באחד הסטטוסים בפייסבוק שלך, לפני שהעלת את האלבום לבאנדקאמפ שאין לך כח לחכות לעבודה מול יח"צ בכדי להפיץ את האלבום שלך, את באמת מאמינה בזה ואיך את חושבת שאת יכולה כן לעשות את זה?

תראה, מצד אחד אני באמת מאמינה שכשמשהו טוב אז הוא תופס גם בלי עזרה חיצונית, ואני מאמינה באלבום הזה. מצד שני גם אם אתה הבן אדם עם הכי הרבה מזל בעולם בשביל לזכות בלוטו צריך לקנות כרטיס. האמת היא שאם היה לי כסף לזה הייתי לוקחת מישהו טוב שיעשה את היח"צ בלי לחשוב פעמיים. אני מקווה שזה יעבוד גם בלי, פשוט מפה לאוזן. אי אפשר לדעת.

מה את חושבת על הטרנד החדש של גיוס כספים להפקת אלבום באינטרנט?

זה די לגיטימי בעיניי. לי היה מזל עם האלבום הזה והייתה לי דרך לגייס את הכסף גם בלי תרומות, אבל אם זו לא הייתה הסיטואציה אז זו לא דרך שהייתי פוסלת. לא יודעת. אם זה נעשה בטוב טעם, על ידי אמן שבאמת לא יכול לגייס את הכסף בדרך אחרת אז זה נראה לי ממש בסדר גמור. בעצם מה ההבדל בין לקנות את האלבום לפני שהוא הוקלט לבין לקנות אותו אחרי? זה אפילו יותר רומנטי לקנות אותו לפני, ככה אתה באמת חלק.

אחת הביקורות שיש על המוזיקה העצמאית בישראל שהיא ברובה נמצאת בתל אביב ולא יוצאת החוצה, האם את מתכוונת להופיע ברחבי הארץ?

אני בהחלט מתכוונת להופיע מחוץ לעיר וגם עשיתי את זה כבר קצת. הופעתי בכליל לא מזמן, ויש לי הופעה מתוכננת בלוד. אני אוהבת להופיע מחוץ לעיר, זה נחמד לראות פרצופים חדשים.

נעבור לחלומות, איפה הכי תרצי להופיע, מי תרצי שיחמם אותך או את אותו?

בחלומות הכי פרועים הייתי רוצה לחמם את תום וייטס. לא אכפת לי איפה, שיהיה על הירח מול חצי עולם או מתחת למיטה שלי מול עכברוש. באמת שזה לא ישנה לי בכלל.

לאיזה שיר היית עושה קאבר ולמה?

אני לא יודעת לגביי שיר ספציפי, אבל אני מאוד אוהבת ג'אז וסטנדרטים. לצערי המנעד הקולי שלי לא מספיק רחב בשביל זה. הייתי רוצה להרים מופע ג'אז פולקי ולשיר את השירים שאני הכי אוהבת. יום אחד אני אעשה את זה.

איזה טקסט לא שלך, היית רוצה להלחין ואם לא אז למה?

זו שאלה קשה – אני לא מסתכלת על טקסטים וחושבת עליהם בתור חומר גלם לשירים. זה מופרד בעיניי. אפילו את השירים שלי שנכתבו בלי מוזיקה אף פעם לא הצלחתי להלחין.
אבל אם אני באמת חייבת לבחור אז אני מניחה שהייתי מלחינה את רומי, וגם אני חושבת שהיה מעניין להלחין הייקואיים. לעשות מהם שירים מיניאטוריים של חצי דקה. זה בעצם יכול להיות נחמד עכשיו כשאני חושבת על זה.

אמרת בראיון להארץ שיש לך חומרים לאלבום שני, את יכולה לאפיין אותם? ולמה לא להוציא עוד אלבום?

החומרים של האלבום השני די שונים מהחומרים הנוכחיים. גם באופן טכני, הם הרבה יותר ארוכים וגם באופן רגשי הם הרבה יותר בשלים בעיניי. כתבתי אותם ממקום יותר מעז וסוער ובאותו הזמן גם יותר סולח ומתמסר. גם הלחנים מסוג קצת אחר, פחות פשוט אני חוששת. אבל בעצם הם עדיין פשוטים מאוד. כמעט כל השירים שלי בנויים על אותו מהלך אקורדים. זה דבר שאני צריכה לעבוד עליו. בכל אופן בשירים החדשים הרפטטיביות קצת התמתנה.
למה לא להוציא עוד אלבום? באמת שאין סיבה, וזה לחלוטין חלק מהתוכנית. אני רוצה לתת לאלבום הראשון את הכבוד הראוי לו ולנסות לתת לו להגיע לכמה שיותר אוזניים, וזה לוקח זמן ואנרגיה. ברגע שאתפנה אתחיל לעבוד על האלבום הבא. זה הדבר הראשון ברשימה.

ולסיום, אז איפה אפשר לראות אותך?

אני מופיעה ב – 23.1 באזור, אני מחממת את הופעת סיום הטור של עומרי ויטיס ואהוד בנאי. הופעת ההשקה לאלבום מתוכננת ל – 28 לפברואר. זו תהיה הופעה עם המון אורחים והפתעות וכדאי לבוא. אבל כל הזמן צצות הופעות, ואפשר להתעדכן בפייסבוק שלי לגבי תאריכים וכל זה. אל תתביישו לשאול.

מודעות פרסומת

2 תגובות

  1. פרצוף לא מוכר · ינואר 17, 2013

    איזה ראיון נפלא, קמה תותחית והאלבום נשמע מדהים!
    תודה

  2. Or Koren · ינואר 18, 2013

    אלבום פשוט מדהים, כיפי, ונפלא!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s