פוסט 66

November 2014 Mixtape

מגיל צעיר מאד השלמתי עם המוות, היה זה בגיל 9 ליתר דיוק. זוכר היטב את אותה מחשבה בהירה והדי משחררת למען האמת שאני הולך למות מתישהו. לא זוכר מה הביא אותי לחשוב ככה, להגיע לתובנה הזאת(בטח דיכאון קל עד בינוני) אבל היטב ידעתי שלא אוכל לחיות לנצח וצריך להספיק כל מיני אילו תוכניות לפני שמתים. הזמן קצר ובכל יום אפשר למות, בכל יום מישהו קרוב יכול למות ולא יהיה איתי יותר. מצאתי את עצמי נפרד כל יום מהאנשים שאני אוהב. מחשבה איומה אבל עם הזמן הפרידות היומיומיות והאובססביות הללו הפכו למעין סם מחזק ולחומה מגוננת.

אחרי שמשלימים עם המוות מגיעות המחשבות מה קורה אחר כך, אז דמיינתי מה קורה למשפחה וחברים בלעדיי, כמו הייתי המלאך המגן של ג’ורג’ ביילי מהסרט “אלו חיים נפלאים”, לאן החיים שלהם מתפתחים, דמיינתי קריירות שלמות, עלילות מפותלות ומתפתלות וכל זה כאמור בלעדיי, בלי אלפרד בעולם. אפשר לכנות מחשבות אלו אובדניות, זה בהחלט התחושה שנוצרת. המחשבות המעניינות ביותר היו אלו שקשורים בי, איך יראה העולם של לאחר המוות. אם יש כזה דבר; יצוגים אומנותיים וספרותיים עזרו לי לחשוב ולדמיין כמובן את הגיהנום או את גן עדן, נשמה שמתגלגלת לזמנים אחרים, אך עיקר מחשבותיי עסקו בשאלה – האם אפשר להקשיב למוזיקה אחרי שמתים ואם לא עדיף לחיות לנצח.

כולם פחות או יותר משלימים עם המוות בצורה זו או אחרת, הוא המכנה המשותף השיוויוני מכולם כפי שטען מרסל דושאן. לעומת זאת המחשבה על חיי נצח מקובלת פחות, יש יגידו ילדותית ופנטסטית, אבל רובינו עוסקים בלהנציח את עצמינו, מנסים לדאוג ששמינו ישאר עד אין סוף. אם ביצירת משפחות ודורות המשך, ילדים, נכדים ונינים הנושאים את שמינו ואם ביצירות אומנות; עבודות שמתקיימות לנצח מעל פני האדמה ומתחתיה, עבודות שיימצאו בחפירות בעוד אלפי שנים ומשפיעות בהווה ובעתיד.

האמן גדעון גכטמן הרבה לעסוק בעבודתיו במוות הן של אחרים והן שלו ובכך במהלך מבריק הנציח גם את עצמו וגם את המוות בו זמנית. למשל בעבודתו "חשיפה" הוא מתעד את כל השלבים בניתוח לב פתוח שנאלץ לעבור, המתח הדק הזה בין הסיכוי לחיות ובין הסיכוי למות. הוא בעיקר נודע בפרסום מודעות האבל של עצמו במהלך כמה שנים בעיתון הארץ ובג'רולם פוסט. עבודת אומנות מתעתעת שגורמת לצופה בה לחשוב שהוא באמת מת, אבל באותו הרגע ממש להחיות את היצירה עצמה. רות דירקטור מסכמת את עבודתו: "מעבר לכך הוא נשמר בזיכרון של עולם האומנות הישראלי כמיתוס, כחיכוך קיצוני בין אמנות לחיים, ובעצם – בין אומנות למוות."

htman-Gideon_l

ככל הנראה עד סוף חיי אעסוק בשאלת הנצח הזאת ואולי אני בעצם אני עושה לעצמי מעין עין רעה הפוכה; חושב על המוות כל הזמן כדי שאחייה כמה שיותר והאמת אני רוצה לחיות כמה שיותר, כי באמת שאין ביכולתי לתאר את החיים האלו מבלי להקשיב למוזיקה.בכל פעם שאני מקשיב לשיר טוב אני חי ומת באותו הזמן, שמח שאני מקשיב לו ובו בעת גם נפרד ממנו. אולי מישהו מקוראי בלוג זה ירגיע אותי ויאמר לי אלפרד גם בעולם הבא אפשר להקשיב למוזיקה, אולי אז ארגע. עד אז כנראה אמשיך לכתוב כאן וליצור אוספי מוזיקה לכם ולדורות הבאים.

אפשר להוריד כאן

אפשר להקשיב כאן

רשימת השירים

  1. Wax Witches – Too Young to Die
  2. Sex Hands – Hug 'N' Roll
  3. Useless Eaters – Sitting On the Fault Line
  4. Parquet Courts – Content Nausea
  5. Les Big Byrd – Just One Time
  6. Elisa Ambrogio – Stopped Clocks
  7. Superfood – Lily for Your Pad to Rest On
  8. Theophilus London – Take And Look
  9. Korallreven – Mantras (Feat. I Break Horses)
  10. The Ocean Party – Still Stuck Out Here
  11. Dan Lyth and the Euphrates – All My Love
  12. Panda Bear – Lonely Wanderer
  13. Megafortress – Fear
  14. Oh My O – When I Make You Laugh
  15. Doe Eye – You'll Love Me When I'm Dead

אפשר להוריד כאן

אפשר להקשיב כאן

מודעות פרסומת