פוסט 67

קיפאון
(The Best of 2014)

המאה ה – 17 התאפיינה בקיפאון שכלי בתחום הרפואה הרשמית. תרופות למחלות בקושי התגלו, מחקרים רפואיים נפסלו או לא התקבלו, כך במשך 100 שנה כמעט רופאים טיפלו בחולים שלהם כשהם מתבססים על ידע קדום ונחשל. זה לא שהמדע לא התפתח, הרופאים פשוט לא קיבלו אותו, חששו ממנו וכך למשל מחקרים על מחזור הדם או חיסונים נגד אבעבועות זכו להתעלמות וכאמור לחוסר הכרה. חולים זכו לטיפול פרימטיבי ומסתמך בעיקר על שיקויים ורוקחות עתיקה המבוססת על אמונות טפלות, קוסמות ימי בניימית וידע המסרב להתפתח. עם זאת, חשוב לציין שהיחס אל החולים באותה תקופה השתפר, התנאים הוטבו לטובתם(שני חולים במיטה במקום ארבעה למשל), כי אחרי הכל אנחנו מדברים על הצלת חיים. השיטות אמנם מיושנות אך היחס הרבה יותר חדשני ומבין.

על אף שזה לא יהיה הוגן או מדויק מצידי להשתמש באופייה של התקופה המדוברת כמטפורה למוזיקה במאה ה-21, אחרי הכל חלפו להם רק 15 שנים, בכל זאת יש הרבה מן המאפיינים של קיפאון חשש והתבססות על ידע קודם במוזיקה של יוצרים בימים אלו. כמאזין נוצרת אצלי תחושה דומה ומוזיקאי של ימינו הוא כמו הרופא ההוא של המאה ה-17 שהעדיף להשתמש במוכר באין ספור ויראציות במקום בחיסון החדיש נגד אבעבועות. אבל מציע את הטיפול הקדמוני שלו בתנאים טובים ומעודכנים יותר. 2014 במוזיקה הייתה שנה שממשיכה לחזק את המגמה הזאת, פחות יצירות ניסיוניות, חוקרות ונועזות ויותר הסתמכות על צלילים מוכרים וחיזוקם של ז'אנרים בולטים כמו היפ הופ, רוק ודאנס למשל.

best 2014 pic

הקיום על כל היבטיו; הביולוגיים, הפיזיים, הנפשיים ועוד, אינו נייח, הוא נמצא בהשתנות מתמדת, הוא כל הזמן בתנועה והרומנטיים יגידו בתוך מסע. גם כשאנחנו נעצרים משהו אחר בתוכנו נע וזע אם במחשבה או שמא זה יהיה רכב שחולף על פנינו. לכן כשמשהו נעצר, תחושות מוזרות מתלוות לכך, יצופו בינינו לבין עצמנו תהיות רבות אבל בעיקר תהייה זו הביקורת כח שמתחזק. ננסה להבין מי ומה לא מתפקדים במערך הזה של הקיום שנתקע והתאבן. ההיסטוריה מלמדת אותנו שתקופות קפואות יכולות להימשך שנים ואפילו עידנים, משהו נשחק בגלגלי הכרכרה הנוסעת ונחה לה.

סליחה על המטפורה הנוספת, בהקשבה למוזיקה כמו בנידותו הטבעית של קיום אני מחפש בעיקר להתפתח ולגלות דברים חדשים, לנסוע בכרכרה ולהיחשף לרחובות שכף רגלי לא דרכה או אישון עיניי לא ראה. וכאמור כשאני מזהה שמשהו נתקע, הצד הביקורתי שבי לא יכול לנוח לגמרי, אני מחפש אשמים, מנסה להבין את הגורמים לכך. ההאזנה משנה לשנה בתקופת הקיפאון הזאת הופכת קשה יותר, היא לעתים מפריעה לי מאד פשוט להתרגש ולהיסחף בצלילים הנוגים או המקפיצים.

2014 הייתה שנה מרגשת במיוחד, כשחיצי הביקורת בעיקר נחו, פחות חיפשתי מה לא בסדר. מצאתי את עצמי מתענג ממוזיקה מצוינת, שומע בחזרתיות אובססיבית שירים בודדים ומהלל אלבומים שלמים מעל דפי הוול של הפייסבוק שלי. הרבה מן המוזיקה ששמעתי השנה תלך איתי לשנים הבאות וזאת בהשוואה לשלוש השנים הקודמות, כמות המוזיקה הטובה ששמעתי השנה עולה על זו שהקשבתי לה בשלוש השנים שחלפו וזה נתון מדהים מבחינתי, כאילו דווקא ההכרה במצב הצבירה של קיפאון הפשירה אותי והפכתי לדימוי נדוש של אהבה גדולה מהחיים מספר שיר השירים(מים רבים לא יכולים לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה)

עצבות קלה תקפה אותי בזמן כתיבת שורות מסכמות אלו את חווית המוזיקה של השנה, האם יהיה עליי לוותר לגמרי על רבדי הסקרנות, החפשנות, הבשורה והמהפכנות ואפילו אקצין ברמה של טירוף קל ואשאל האם עד סוף חיי נגזר עליי רק להתרגש מרבדים סנטימנטליים ונוסטלגיים ממוזיקה. האם כל מה שנותר הוא לקנא בשנות השישים השבעים השמונים והתשעים של המאה הקודמת שחוו תהליך וגילוי מתמיד ביצירות מוזיקליות??

אסכם באחד משירי השנה שלי, 'שעות חדשות' של אלקסיס טיילור(הוט צ'יפ) שמבטא בעיקר את מה שאני רוצה להרגיש כל הזמן. שתומצא שעה חדשה ביממה, שתיווצר משמעות נוספת לקיום שלנו, הרי בשביל זה אנחנו מקשיבים למוזיקה וצורכים אומנות. עם זאת השיר עצמו איטי, רומנטי, בלדה ענוגה ומתרפקת שכזאת. כן, קוראות וקוראים, עם המאבק הזה, בין החדשנות לרגש, אמשיך להקשיב למוזיקה גם בשנה הבאה ועד יום מותי.

 

30 הגדולים!!

אפשר להוריד כאן
אפשר להקשיב כאן

 

30.Kindness – Geneva

29.Alice Boman – Waiting

28.OBN IIIs – No Time for the Blues

27. together PANGEA – Offer

26. SKATERS – Miss Teen Massachusetts

25.How to Dress Well – Words I Dont Remember

24.Taylor Swift – All You Had To Do Was Stay

23.Lacrosse – The Key

22.La Roux – Sexotheque

21.CEO – Mirage

20.Ought – Today More Than Any Other Day

19.Gord Downie, The Sadies, And The Conquering Sun – Crater

18.Dum Dum Girls – Cult Of Love

17.Pixies – Greens and Blues

16.Alexis Taylor – New Hours

15.Literature – Chorus

14.Sisyphus – Rhythm of Devotion

13.Hamilton Leithauser – Bless Your Heart

12.Metronomy – Monstrous

11.Music Go Music – Inferno

10.Sun Kil Moon – Micheline

09.Ariel Pink – Lipstick

08.Caribou – All I Ever Need

07.The Afghan Whigs – Algiers

06.Julian Casablancas + The Voidz – Dare I Care

05.The New Pornographers – Born with a Sound

04.Future Islands – Like the Moon

03.Röyksopp & Robyn – Monument

02.Mac DeMarco – Chamber of Reflection

 

01. The War On Drugs – Eyes To the Wind

אני כמעט ולא מקשיב למילים של השיר הזה, הן לא מעניינות אותי בכלל. פה ושם אני קולט מילה או משפט ומפתח אותה באסוציאציה חופשית לסיפורים שאני בודה מתוכי ברובם שונים לגמרי מהשיר עצמו. ההתנגשות בין מילה לצליל  המתלווה לה מולידה אצלי בדיונות רבים. השיר הזה במהלך השנה האחרונה ברא אצלי עולמות ופנטזיות שלמים.

הוא הגיע אליי ממש במקרה, בקסמו של כפתור השאפל של נגן האייטיונס בשעת לילה מאוחרת, המחשבות מדומדמות מעורפלות, שלב החלימה מוכן להיכנס לפעולה. אז התנגן לו השיר הזה ויומיים אחר כך הוא לא הפסיק להתנגן. ככה זה ברוב המקרים שיר השנה, הוא מרחיב לך את הלב, הוא הופך לפסקול של תקופה שלמה, הוא שלך.

מודעות פרסומת